כמעט אצל כל מי שיש לו אתר, בין אם הוא מקדם אותו בקידום אורגני / SEO או לא, עלתה השאלה: "כמה כניסות יש לאתר שלי?" הרי כשאתם יושבים עם חברת השיווק, שום דבר לא מונע ממנה להציג לכם נתונים ״מפוצצים״ ולספר על התכניות לעתיד, אבל בסוף היום – חשוב לכם לבצע בדיקת כניסות לאתר בעצמכם, לראות מה קורה מאחורי הקלעים ולהבין את התמונה.
אתם רוצים בסוף היום להבין כמה כניסות יש, אבל לא רק – אלא מאיפה הם מגיעים, ואיזה סוג אנשים נכנס? אנחנו הולכים לפרק את זה יחד – שלב אחר שלב, כדי שתבינו בדיוק מה קורה באתר שלכם ואיך זה משפיע על התוצאות העסקיות – בלי שתצטרכו להיות "מומחי אנליטיקס" או בכלל, אנשים של מספרים.
למה חשוב לדעת כמה נכנסו לאתר?
קודם כל, כי זה מתסכל להשקיע זמן וכסף באתר ולא לדעת באמת מה קורה מאחוריו. למשל:
- האם התוכן שאתם מעלים רלוונטי למה שאנשים מחפשים בגוגל?
- האם תוצאות השיווק שלכם עולות בקנה אחד עם גודל המותג שבניתם במשך שנים – או שאתם ״משחקים בקטן״?
- אילו עמודים גורמים לגולשים להישאר – ואיפה בדיוק הם נוטשים אתכם?
- מי באמת מגיע אליכם, והאם אלה האנשים שאתם רוצים לראות באתר?
בקיצור, בלי נתוני תנועה – קבלת ההחלטות שלכם היא לא מספיק טובה, ולא תדעו איך להגדיל אותה.
תחשבו על זה שגם אם האתר שלכם נראה פחות "נוצץ" מהמתחרים שלכם בנישה, אבל אתם לעומתם דווקא יודעים לנתח נתונים ולהבין מה עובד, כבר קיבלתם פור משמעותי על כולם.
לפני תחילת המאמר, מוזמנים לצפות בסרטון שצילמתי בנושא:
איך בודקים כניסות בשטח?
כדי לבדוק כניסות, כמעט כולם היום משתמשים ב-Google Analytics 4. גוגל אנליטיקס 4 בנוי בצורה שונה מגרסתו הקודמת (למי שיצא להכיר) ועשוי להיות מעט מסובך למי שאינו בקיא בתחום, אך עם הסבר קצר, תראו שהוא דווקא מאוד הגיוני ופשוט.
ואם אתם רק מתחילים ורוצים להתחיל מכלי פשוט יותר – כדאי שתכירו את סרץ' קונסול.
איך בודקים כניסות בסרץ' קונסול?
השלב הראשון בבדיקת כניסות לאתר הוא להיכנס לסרץ' קונסול (Google Search Console) ולוודא שהאתר שלכם מחובר. אם עוד לא עשיתם את זה – אפשר להוסיף אותו דרך "הוספת נכס" ולהזין את כתובת הדומיין. אחרי שהחיבור בוצע ואומת בהצלחה (דרך גוגל אנליטיקס, תג מנג'ר או העלאת קובץ), גשו לדוח שנקרא ביצועים – ושם תראו את כל המידע שחשוב לדעת: כמה הופעות היו לאתר בתוצאות החיפוש, כמה הקלקות בפועל, מה שיעור ההקלקה (CTR), ומה מיקומי המילים שלכם בגוגל. כל נתון כזה מאפשר להבין לא רק כמה נכנסו – אלא גם מה גרם להם להיכנס.
שווה במיוחד לבדוק אילו ביטויים הביאו הכי הרבה תנועה – ואיזה דפים בגוגל מושכים את עיקר הכניסות. לפעמים תגלו שדווקא עמוד שלא ציפיתם לו מקבל הרבה חשיפה – וזה רמז מצוין להזדמנות שיווקית חדשה.
עם כל האהבה שיש לי לקונסול, חשוב לי לומר שאם אתם רוצים באמת להבין מאיפה מגיעים הלקוחות ואת כל המסלול שלהם – אין תחליף לגוגל אנליטיקס. ההמלצה שלי היא שגם אם זה דורש הסתגלות, זה משתלם בטווח הארוך.
נכיר את Google Analytics
רוצים לדעת אם הקמפיין שיצרתם באמת מביא אנשים לאתר? אנליטיקס יגרום לכם לדעת. לדוגמה: אם שלחתם ניוזלטר ללקוחות, תוכלו לראות דרך האנליטיקס כמה מהם הקליקו ונכנסו לאתר – ולהבין האם הקמפיין עבד. הוא מראה לכם מי הגיע לאתר, מאיפה, כמה זמן נשאר ומה עשה שם. זו הדרך הכי פשוטה להבין אם ההשקעה שלכם בקידום האתר באמת משתלמת. כדי להתחיל, נפתח חשבון, נחבר את הקוד לאתר – נעשה את זה יחד צעד אחרי צעד, ואתם תראו שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע!
שלבי העבודה להטמעת המעקב:
- פתחו חשבון בגוגל אנליטיקס 4 – כנסו לאתר analytics.google.com, התחברו עם גוגל, וצרו "נכס" חדש (Property) לאתר שלכם.
- הגדירו את שם האתר וכתובת ה-URL – זה יאפשר לאנליטיקס לקשר את הנתונים אל הדומיין שלכם.
- הטמיעו את הקוד באתר – קבלו את קוד המעקב (Tracking Code) והדביקו אותו באתר:
- משתמשי וורדפרס – הדביקו אותו בתוך של תבנית האתר או השתמשו בתוסף כמו "Insert Headers and Footers".
- משתמשי וויקס – כנסו להגדרות האתר > כלים למפתחים > כלי ניהול תגיות > והוסיפו שם את הקוד.
- הגדירו אירועים (Events) – מדובר בפעולות שהגולש עושה באתר, כמו הקלקה על כפתור או צפייה בסרטון. GA4 כבר מזהה הרבה מהן אוטומטית, אבל אפשר גם להוסיף ידנית.
- קבעו מטרות (Goals) – לדוגמה: מילוי טופס, הגעה לעמוד תודה* או רכישה. מעקב קבוע אחרי המדדים האלה – לאורך שבועות וחודשים – ייתן לכם את התמונה המלאה על התקדמות האתר.
*עמוד תודה – עמוד שמופיע אחרי שמילאתם טופס, כדי לאשר שהפעולה נקלטה בהצלחה.
הנתונים הם המפה שלכם
תוך שניות ספורות תתחילו לראות מי נכנס לאתר שלכם, מאיפה – ופתאום כל החלקים יתחילו להתחבר: כמה גולשים נכנסים, מהיכן הם הגיעו, ואילו עמודים הכי מושכים אותם. כל נתון שתראו פה – הוא כלי עבודה שיכול לשפר את האתר שלכם ממש עכשיו.
אגב, אם אתם רוצים שמישהו ילווה אתכם בתהליך הזה – ניתוחים באנליטיקס, בדיקת כניסות לאתר באופן מדויק והפקת תובנות הם בדיוק חלק מהמשימות הקבועות שלנו מול הלקוחות ונשמח לסייע לכם בנושא.
בדיקת כניסות לאתר של מתחרה – אפשרי?
עכשיו כשאנחנו מסודרים עם המדידה, אפשר להתחיל לראות באמת ולא לנחש מה קורה אצלכם באתר, היות שהשליטה עליו נמצאת אצלכם. אבל מה אם אתם רוצים לבצע בדיקת כניסות לאתר של מתחרה? אז במקרה כזה אמנם אין לכם גישה לאנליטיקס אך אל דאגה, יש דרכים חכמות ללמוד לא מעט מבחוץ. פה נכנסים לתמונה כלים כמו SEMrush, Ahrefs או Moz. אנחנו בלייבזון דיגיטל עובדים לא מעט עם Ahrefs – זה כלי שאני אישית מאוד אוהב כי הוא מעניק אומדן לתנועה של אתרים אחרים, מראים ביטויים שמביאים טראפיק ואילו עמודים הם הבולטים. הסיבה לזה היא שאנחנו פשוט לא מאמינים בלבנות אסטרטגיה על מספרים באוויר – אלא על דאטה אמיתי בלבד.
חשוב שתדעו – אנחנו תמיד מתייחסים לנתונים כאלה בזהירות, ומשתמשים בהם רק כתמרור, לא כמפה.
הסיבה היא שההערכות הללו מבוססות על תובנות שהכלים גוזרים מתוך נתונים אחרים שהם מבינים על האתר, ואין להם באמת גישה לנתונים אישיים של אתרים (כמו כניסות) אלא אם מישהו סיפק להם את ההרשאה לגשת לשם. לפי בדיקות שביצענו, הפערים בין תחזיות טראפיק חיצוניות לנתוני אמת יכולים להגיע ל־30% ויותר. לאורך שנים של מדידות, גילינו שסטיות כאלה הן חלק בלתי נפרד מהערכת טראפיק חיצונית. אז בשורה התחתונה – זה אחלה, ככלי עזר במחקר מתחרים. אנחנו ממליצים להשתמש בנתונים האלה רק כנקודת פתיחה למחקר, ולא כבסיס אסטרטגי – כי האי־דיוקים עשויים להשפיע על התמונה המלאה. מותר להשתמש, רק אל תשכחו לקחת בעירבון מוגבל, כי גם אם הנתונים לא מושלמים – הם יכולים לספק לנו דאטה שמאפשר לזהות מגמות אמיתיות (מתי ירד טראפיק, מתי עלה וכו').
נתונים נוספים שכדאי להכיר באנליטיקס
בסוף, המטרה היא לא שתהפכו לאנליסטים – אלא שתוכלו להתרכז במה שאתם עושים הכי טוב, בזמן שהנתונים עוזרים לכם להבין לאן העסק מתקדם, ובשביל זה, כדאי להכיר עוד כמה מדדים. אז הנה הבונוס שלי אליכם. על כל המדדים אפשר לחשוב כמו דלת הכניסה לחנות שלכם, כמה נכנסו, כמה יצאו מיד, וכמה נשארו להסתכל ולהתעניין:
- כמות מבקרים – זה מציג כמה אנשים שונים נכנסו לאתר. במדד זה, גם אם מישהו חזר עשר פעמים – הוא נחשב פה רק פעם אחת.
- כמות ביקורים – כמה פעמים בפועל נכנסו לאתר. במדד הזה (בניגוד לקודם) – כל חזרה נחשבת כביקור נפרד ולכן ייתכן שמדובר בדיוק באותם אנשים שחוזרים לבקר את האתר שלכם שוב ושוב.
- שיעור נטישה – אחוז הגולשים שעזבו אחרי עמוד אחד. וזה לא תמיד רע – לפעמים הם פשוט קיבלו מהאתר שלכם את מה שחיפשו, סיימו מסופקים… והמשיכו את היום שלהם.
- זמן שהיה באתר – כמה זמן הם נשארו בפנים. רק קחו בחשבון: אם מישהו יצא אחרי עמוד אחד – אנליטיקס סופר את זה כאילו הוא לא נשאר בכלל.
- מספר עמודים נצפים – כמה עמודים כל גולש ראה בממוצע. אם זה מספר גבוה – יש עניין באתר. אם לא, אולי משהו לא מחזיק אותם.
- מקורות תנועה – מאיפה הם הגיעו – חיפוש בגוגל, רשתות חברתיות, לינק במייל. הנתון הזה עוזר להבין מה עובד – ומה פחות. כשתדעו מאיפה הם באים – תדעו גם איפה להשקיע באופן חכם יותר.
טיפ: אם מאמר באתר שלכם (לא דף שירות ולא דף מוצר) מקבל הרבה ביקורים אבל זמן שהיה קצר – זה רמז לכך שהגולשים לא מצאו מה שחיפשו. שווה לבדוק כמה ערך המאמר באמת נתן לגולש.
איך להפוך כל נתון כניסות באנליטיקס לתובנה שימושית?
הכלל הראשון הוא שאם אתם רואים עמוד עם הרבה כניסות אבל אפס אינטראקציות – זה בהחלט משהו ששווה בדיקה. במקרה כזה, פתחו את דוח ההתנהגות באנליטיקס, בדקו את שיעור הנטישה והוסיפו שיפור בתוכן או קריאה ברורה לפעולה בעמוד.
באופן כללי, מומלץ לבצע בדיקה רוחבית על האתר – לפתוח את הדוח של גוגל אנליטיקס, לבחון פרמטרים כמו זמן שהייה, שיעור נטישה, ומספר הדפים לביקור (בין כמה דפים בממוצע כל גולש עבר לפני שהוא יצא מהאתר). אם הגולשים יוצאים מהר, או לא עוברים הלאה לשאר המאמרים באתר שלכם – יכול להיות שהתוכן פשוט לא היה רלוונטי (או לא מעניין, לפעמים גם צריך להביט למציאות בעיניים…), אולי התוכן לא היה מתאים לשאילתה שהביאה אותם, שהמבנה של העמוד פשוט לא נוח או סיבות אחרות. אם תראו שהגולשים למשל נוטשים מהר מדי עמוד של מאמר על "איך כותבים כתב הגנה", אז אולי יש פסקה שמגיעה בשלב מוקדם מאוד במאמר שהיא לא מובנת או לא "זורמת" עבור האדם הממוצע. כדי לפענח את זה, אני ממליץ לכם לנסות כלים כמו Clarity או Hotjar (קלריטי הוא חינמי, זה כל ההבדל) – לפעמים תופתעו לגלות מה גולשים באמת עושים באתר שלכם.
תוך כמה דקות תוכלו כבר להתחיל לראות הקלטות וידאו של ביקורים אמיתיים באתר שלכם – איפה הגולשים גוללים, מה מושך אותם, איפה הם מנסים ללחוץ ולא מצליחים ועוד.
מה עושים עם זה?
אם רואים נטישה מוקדמת – נבחן את הפתיח של העמוד, נזהה אם הוא תואם את כוונת החיפוש של הגולש, ונבצע התאמות מדויקות – כמו שמבצעים ניתוח מקצועי מדויק:
- האם הפסקה הראשונה כוללת מענה ברור לשאילתת החיפוש של הגולש?
- פותחת את הנושא עם הבטחת ערך אמיתית?
משם, ננסח אותה בצורה שמדברת יותר ברור על מה שהגולש חיפש.
- אם פחות אנשים לוחצים על הנעה לפעולה מבעבר – אולי הכפתור קטן מדי, בצבע לא בולט (גם זה קורה, תאמינו או לא), או עם ניסוח שלא מזמין לפעולה. במקרה כזה, ממליץ להגדיל את הכפתור, לבחור צבע קונטרסטי יותר, או לשנות את תוכן ההנעה לפעולה.
- אם יש תנועה לעמוד שהפתיעה אתכם – זה הזמן לזהות את הפוטנציאל ולהעלות את המיקום של אותו עמוד בגוגל או לשפר את יחס ההמרה שלו. בהדרגה, בעזרת שיפור מתמיד, אפשר להפוך עמודים כאלה לאזורי לידים רווחיים מכל הבחינות: להוסיף טופס, שיחת וואטסאפ, או אפילו להציע בו תוכן נוסף שיקדם את הגולש הלאה באתר. כל עמוד שמקבל תשומת לב ולא ציפיתם לכך – הוא הזדמנות מבחינתכם, והתפקיד שלכם הוא לזהות את ההזדמנויות!
כל אחד מהדברים האלו – הוא לא רק בגדר המלצה כללית. אלה משימות אמיתיות שאתם יכולים לרשום לעצמכם כבר עכשיו!
ואם משהו לא ברור או לא עובד כמו שצריך – אנחנו כאן לעזור.
וזה בדיוק מה שהופך את התיאוריה לפרקטיקה – עכשיו בחרו עמוד אחד, נתחו אותו לפי הכלים שנתתי, ותראו בעצמכם איך זה משנה את התמונה. תתחילו לעבוד עם הנתונים, כי רק ככה הם יהפכו למהלכים אסטרטגיים שיביאו לצמיחת האתר שלכם!
